שלושה שלבים לאפיון אלקטרופוליש | לימת | 02.07.09
במשך שנים, סבלו רוב הלקוחות מהיעדר ידע ממשי בבואם לבחור בשיטת ליטוש המתכות שתענה על צרכיהם. היעדרם של איפיונים מדוייקים לא איפשר להם לבחור מבין החלופות הקיימות, ולעיתים אף פגע בתוצאה הסופית. להלן שלושה צעדים פשוטים באפיון אלקטרופוליש לענפי התעשייה השונים:
הצעד הראשון להשגת ליטוש מתכות אלקטרוכימי איכותי חייב לעבור דרך אפיון סגסוגת המתכת הנכונה. לדוגמא, כמה מפלדות אל-החלד מסדרת 300 מגיבות טוב יותר לאלקטרופוליש מאחרות - פלדת אל-חלד מסוג 316 מגיבה טוב יותר מסוג 304 וכולי. מנגד, פלדת אל-חלד מסוג 303 כוללת תכלילים גופריים, שעלולים לפגום בתוצאה המושלמת. הדרך הטובה ביותר להתגבר על מכשול זה עוברת בהתייעצות עם המומחים לנושא בלימת.
הצעד השני הוא בחירת הגימור הסופי המתאים ליישום שעבורו מיועדת הפלדה. ייתכן כי יהיה צורך ללטש באופן מכני את המתכת, כשלב ביניים. אלקטרופוליש מוריד, לדוגמא, את דרגת הרדיום על פני השטח של מתכת שלוטשה מכנית בכ-50%, אולם יש גורמים שיכולים לסייע או לפגוע בקריאת הרדיום הסופית. חברות ליטוש מתכות איכותיות נעזרות בדגימות של המתכות שאמורה לעבור אלקטרופוליש על מנת לקבוע מה יהיה הגימור הסופי.
השלב השלישי עובר בבחינה מדוקדקת של כל שיטת ליטוש שעשויה להגיע לתוצאה המיוחלת. איכות פני השטח המושגת על ידי ליטוש מתכות אלקטרוכימי קשורה ישירות לאיכות פני שטח המתכת לפני תחילת הליטוש. אלקטרופוליש לא מסיר עיוותים בפני שטח המתכת עצמם. גם כאן, התייעצות עם הגורמים המקצועיים תסייע להבטיח כי הגימור הסופי יהיה ברמה ובאיכות המצופים מצד הלקוח.
היעדר אפיונים מדוייקים לתהליך האלקטרופוליש לא נעלם מעיניהם של העוסקים בדבר. חברה פרטית ומכון מחקר עצמאי ביצעו בארה"ב מחקר שמטרתו לקבוע סטנדרטי איכות קבועים. מחקר זה הניח את אחד היסודות לסטנדרטים לגימור אלקטרופוליש (WFS), וכולל גם איפונים שיקלו על הלקוח להגדיר את הגימור הנדרש.
להסבר אודות החלוקה לסטנדרטי האיכות לחצו כאן 
